דובי הראל

דובי הראל מתגורר בחיפה. לאחר עשרות שנים של עיסוק במתמטיקה תאורטית ובמדעי המחשב, פנה בתחילת שנות האלפיים לעיסוק באמנות. הוא למד צילום, ציור ותחריט במסגרות שונות ועבודותיו מוצגות במקומות רבים. עבודתו של הראל פיגורטיבית, והוא מצייר ורושם מתוך התבוננות. דמויות אדם מאכלסות את מרבית הציורים, הרישומים וההדפסים שלו. בשלב מסוים בקריירה הוא החל להיות מושפע מאמנים פוליטיים, והרגיש שגם עליו מוטלת האחריות להתריע על כך שהערכים שגדל עליהם הולכים ונעלמים מן העולם. באותה תקופה ניסה לתאר בעבודתו את הביטוי "מסדרים את הכיסאות על סיפון הטיטאניק", מתוך מחשבה שמשפט זה מתאר באופן קולע הרבה מהתהליכים הקורים בזמננו. בעקבות המחשבה הראשונית הזו יצר הראל סדרת הדפסים שבכולם אוניית נוסעים גדולה. האונייה משמשת במה וציר המניע התרחשות טרגית־קומית שסופה ידוע מראש. הראל ממשיך לפתח את הפרויקט בשש השנים האחרונות, ובהמשכו הוא משתמש בפטרייה אטומית כדימוי איקוני לסוף העולם. דימוי הפטרייה האטומית משמש תפאורה לדרמות הקטנות שיוצר הראל. הן כוללות ציטוטים מיצירות מפורסמות מתולדות האמנות, ולעיתים גם "קלקולים" קלים של הדימויים. השם שנתן לסדרה הוא פרפרזה על שיר של שלום חנוך: "מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר ורואה את סוף העולם על קצה האופק? את אותם הדברים בדיוק". או בקיצור, "סוף העולם – מדריך למשתמש".