בתיה גרוסברד
לבטא ציור — לא קל, אך בהיות רגישות — זה פורץ.
בציורי האקוורל שלי העשייה ספונטנית מאוד. את הצבע אני ממש ‘מרביצה’ — הצבע סמיך, בלתי שקוף, כשהשטחים הנותרים והמתהווים בין הצורות מעניקים ממד של שקיפות. הצורות שלי בדרך כלל גדולות, שלמות ומוחלטות, כשקווי הפסטל מעדנים ומקשרים בין הצורות — גושים.
זוהי מעין רקמה, שאיננה מתווה תמונה לשמה, אלא ביטוי שלי ושייכות לשפת האמנות.
אמנות איננה בהכרח יפה — תרומתה בעצם ביטויה, כשרגישות, מחשבה וניסיון מעמיקים את היצירה ומביאים עמם סיפוק.”
בתיה גרוסברד, דצמבר 1961
“בניסיון לסווג אמן, יהיה מי שיהיה, ובמציאת מקומו בקונסטלציה אמנותית, בכל ארץ שהיא, צצות תמיד מחשבות כלליות יותר, בסיסיות, על ישותה של האמנות במקום וברגע מסוימים.
ניסיון שכזה מחייב מבט מקיף ככל האפשר והתחשבות בגורמים רבים, היוצרים אקלים אמנותי לא רק בתחום גיאוגרפי מצומצם. אך מעל לכל נשאלת שאלה אחת, החשובה ביותר, שעליה אסור לפסוח: מהו המדד שלפיו יש לנתח ולשפוט את הבעיות הסבוכות? על הצייר להיות כן עם עצמו, וזהו תנאי ראשוני במעלה.
האמן חייב לחפש, ולמצוא, דרך משלו כביטוי לחוויה; חזונו האמנותי חייב למצוא צורה ושיטה טכנית הולמת. מעשה ידיו חייב לעורר חוויה אצל המתבונן.
אמנותה של בתיה גרוסברד מכילה תוכן רוחני ולשון חיצונית — שפה ההולמת אותה — ובכך אמנותה טובה דיה כדי לסווגה בשורות אמנים טובים היוצרים בכנות, והנאמנים לעצמם.”
נ. תדמור
מתוך קטלוג מוזיאון חיפה, 1972
דף גלריה בתיה גרוסברד
![ex_BatiaGrosbard_011987_04[1]](https://www.cabrigallerynew.org/wp-content/uploads/2026/04/ex_BatiaGrosbard_011987_041.jpg "ex_BatiaGrosbard_011987_04[1]")
![ex_BatiaGrosbard_011987_03[1]](https://www.cabrigallerynew.org/wp-content/uploads/2026/04/ex_BatiaGrosbard_011987_031.jpg "ex_BatiaGrosbard_011987_03[1]")